<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תק"ל</h1>
<h2>דף ז:</h2>
את זה תאכלו מכל שרץ העוף זה אתה אוכל ואי אתה אוכל שרץ עוף טמא. לשון ברייתא הוא כן. והיא גופה פירכא. להכי פשיטא לן דלא הוצרך דבהדיא כתב אלא אורחיה דתלמודא הוא למינקט ליה לשונו למיפרך מה דמקשה בברייתא. ושמא ברייתא היא כן את זה תאכלו זה אתה אוכל ואי אתה אוכל שרץ עוף טמא. ולהכי לא אצטריכא אלא לדקדוקי אתא. אבל אי אתה אוכל שרץ עוף טמא. והכי נמי משמע שריצת עוף טהור אתה אוכל אבל אי אתה אוכל שריצת עוף טמא. והרי זה פסוק מרבה שריצתו וממעט שריצתו. את הנראה תרבה ואת הנראה תמעט. ונר' לנו [לרבות] דבש דבורים שאין לו שם לווי. ידוע להם שסתם דבש הוא דבש דבורים ואין לו שם לווי. ושאר דבש נקרא דבש צירעין והגזין. ונראה לנו יותר (למעט) [לרבות] זה דבש סתם הואיל (ונקרא) [ולא נקרא] על שם השרץ. אבל דבש צירעין הנקרא על שם השרץ הוי כאבר ובשר שרץ גופיה.
